קיץ 2023, ונחשו מה שחקן הכדורגל בן ה-15 שלי, עולה לנערים א, רוצה לעשות?
כן, ניחשתם נכון - כדורגל, כדורגל ועוד כדורגל. אבל המועדון שלו בפגרה, אין אימונים, אין מחנה קיץ, מה עושים?
התחלנו לגגל "מחנות אימונים באירופה", אבל מהר מאד התמקדנו באנגליה. באנגליה הילד יוכל לתקשר עם הסביבה, ישפר את האנגלית, ובכלל אנגליה היא הרי המולדת של הכדורגל.
מצאנו הרבה אופציות. אנגליה מוצפת בבתי ספר לכדורגל וקייטנות כדורגל. רוב המועדונים הגדולים מפעילים מחנות קיץ - בינהם צ'לסי, ארסנל, מנצ'סטר סיטי- אבל לבסוף התמקדנו בבית ספר פרטי לכדורגל עם תכנית לימודים שנתית, שמציע גם קורסי קיץ.
למה? כי רצינו מקום רציני ולא "קייטנת כדורגל". פחות עניין אותנו לאיזה איצטדיון הם עושים סיור ויותר מה תכנית האימונים ומי המאמנים. חוץ מזה לא רצינו לשלם יותר בגלל המוניטין של המועדון.
ה FCV, שמגדיר את עצמו כאקדמיה פרטית בינלאומית לכדורגל, נמצא בעיירה קטנה ליד העיר לייסטר. הוא שוכן בין כרי דשא מושלמים בבניין ישן עם קסם אנגלי בסיגנון הארי פוטר, ומוקף מגרשי כדורגל מושלמים עוד יותר. מתאמנים שם נערים מכל העולם בגילאי 15-21, רובם בתנאי פנימיה.
המרחק מהמעונות למגרש הכדורגל הוא 50 מטר. מחדר האוכל 100 מטר. יש שני אימונים ביום - כל יום במשך השבוע. המאמנים כולם עם הכשרה של UEFA- התאחדות הכדורגל האירופית. גן עדן לכדורגלנים צעירים!
אז בבוקר נפלא אחד של יולי, אחרי נסיעה של שעה ברכבת מלונדון ומונית אובר מתחנת הרכבת, הגענו לאקדמיה. פגשנו כ-25 ילדים מכל העולם - מארה"ב, צרפת, וייטנאם, ספרד, לבנון, ישראל, יוון, טנזניה, אוגנדה, חוף השנהב ועוד. יפה לראות איך הכדורגל הוא באמת שפה בינלאומית.
אחרי שהפקדתי את הילד בידי הצוות המסור, נסעתי לבקסטון, לטייל בטבע האנגלי.
במשך שבועיים כמעט לא שמעתי מהבן. תקשורת עם בני נוער היא עניין לא פשוט. מידי פעם הוא שלח לי אמוג'י, ומכך הסקתי שהוא נהנה מאד. על האוכל לא שמעתי תלונות, שזה בסטנדרטים של הגיל הזה - כוכב מישלן.
אנגליה זו אנגליה, והקיץ גשום כמו החורף אצלנו. בערך חצי מהזמן השחקנים הצעירים חוו "מקלחות" (SHOWRES), כמו שהאנגלים קוראים לסוג הזה של הגשם. בחלק מהימים האלה הם קיבלו מעילי פלסטיק ושיחקו בגשם, ובימים אחרים הסיעו אותם לאולמות אימונים באוניברסיטת לאפבורו, שנמצאת כרבע שעה מהאקדמיה לכדורגל.
היום הלפני האחרון של מחנה האימונים היה אחד מהימים הגשומים האלה. כבר חזרתי לאזור, אז קפצתי לראות את הנערים באימון באולם של האוניברסיטה. איזו רמה של מתקנים! תענוג.
ליד עמדת הקפה פצחתי בשיחה עם הורה של שחקן בדמינגטון של נבחרת אנגליה, שבנו התאמן באולם הסמוך. התלוננו אחד לשני על הקשיים של להיות הורה של אתלט. על ההסעות, השעות ארוכות של ההמתנה ועל העלויות של לטפח כישרונות צעירים. סיכמנו שאין מה לעשות, ההשקעה היא חיונית להתקדמות. אחרי הכל, איך יכול ספורטאי עם 4 יחידות אימונים שבועיות להתחרות בספורטאי שמתקתק 10 אימונים בשבוע?
את הטיול קינחנו עם קצת לונדון. במשך 3 ימים הסתובבנו בחנויות של מותגי ספורט שיש עליהם דיבור עכשיו, היינו בסיור באיצטדיון טוטנהם הוטספור, ואפילו בדקנו מה הגיל המינימלי באנגליה לקעקועים. (זה 18 😅)
שבועיים לאחר שחזרנו, עם הביטחון העצמי המתוגבר, הבן שלי פנה בעצמו למאמן של מועדון שהוא חלם להצטרף אליו, עבר את המיונים והתקבל.
אין על הסיפוק של השגת מטרות לאחר עבודה קשה.
קבלו קופון הנחה
לאחר החוויה החיובית במחנה, שמחתי להצטרף כסוכנת של האקדמיה לכדורגל. עם זאת, הביקורת הנ"ל משקפת את דעתי הכנה. פנו אלי לפני שאתם פונים לאקדמיה על מנת לקבל הנחה.
